איך אישה מדעית ולוגית כמוני הגיעה בכלל לעולם הרוח?

 

שנים חייתי דרך הראש

שנים האמנתי רק במה שאני רואה

השנים הארוכות בהן עסקתי בעולם המדע עשו את שלהן.,

לכל דבר היה הסבר. הגיוני כמובן,

כמו ניסוי , תוצאות ומסקנות.

 

לכל תהליך יש התחלה אמצע וסוף , ברורים שניתן לשים במשוואה ולחשב. ידעתי ש

 

אז נכון שהכרתי קצת גם את עולם הרוח,

אבל הוא היה מופרד לחלוטין מהחשיבה היומיומית,

כמו אגף נפרד במחשבה.

 

כשהגעתי לטקסס להשתלם בריפוי דרך אנרגיית הסוסים משהו נפתח בי.

.

בהמשך ובדיעבד, הבנתי שפשוט חשבתי בניפרדות.

העולם לא בנוי רק מהעובדות הנראות לעין!!

.

הבנתי את מה שטובי החוקרים גילו הרבה לפני:.

עולם שלם קיים,

סמוי מהעין

העולם שמעבר

עולם ללא גבולות, בו הכל עשוי אנרגיה.

שדה אנרגיה אינסופי

 

וזה בעצם העולם של כולנו.

עם הזמן, במבט לאחור, פשוט הבנתי שעבדתי רק עם חיווטים מסויימים במוח

כלומר, הייתי על תבניות חשיבה החוזרות על עצמם.

דפוס חוזר, ללא שינוי .

.

המהפך בחשיבה החל אצלי, עם לימוד הקבלה והתודעה,

בשילוב עם שהייה ארוכת שעות לצד סוסי הריפוי שלי,

נוצר חיבור מיוחד, שונה, בין המחשבה ,ללב.

 

דברים החלו להיראות אחרת.

פתאום כבר לא פחדתי להרגיש.

מחשבות חדשות, תחושות חדשות החלו לעבור דרכי,

משהו בי נהיה פתוח יותר, מקבל יותר את העולם סביבי .

 

התובנה שהמציאות היא גמישה וניתנת לשינוי,

הגילוי הזה, הפעים אותי!!

החיבור הזה

בין העולם הסמוי מהעין לעולם המוכר

נראה פתאום ברור

ואני?

חלק מהכל

אין באמת נפרדות

הרגשתי באותו רגע של גילוי,

המון אהבה

משהו שונה שעוטף אותי,

משהו שתמיד היה שם

רק שחומות ההגיון, לא נתנו לזה להיכנס להכרה , וזה הודחק שנים רבות .

התחלתי להרגיש את האחר, היום אני יודעת שיש לזה ממש ביטוי בקבלה, זה נקרא "הרגש הזולת".