אבל אין שמחה.

היא חווה מתח רב בחייה.
הרף שהציבה לעצמה מאוד גבוה והיא חייבת להביא הישגים.
אבל
בתוכה היא מתמוטטת.
סובלת מהתקפי חרדה.
ומפעילה מאמץ רב להסתיר אותם.
"אין לי חברים", היא אומרת לי. "אני בודדה".

אנחנו נכנסות יחד לחצר האורווה. אחד הסוסים ניגש אליה, מגיש לה את אפו, לליטוף.
"היי, הוא אוהב אותי"!! היא מתפעלת כילדה בהתרגשות.
"למה שלא יאהב אותך?" אני שואלת.
יצרנו נקודה למחשבה.
"בואי נבדוק את החיבור של הרגש למחשבה" אני אומרת לה,
והסוס מראה לנו במדוייק , היכן נמצאת תשומת הלב שלה.

"אני מרגישה נפלא" היא אומרת לי בתום הטיפול.
"כמה קסם יש כאן באורווה", היא מסכמת.