במשך שנים רבות חשבתי שאני "טיפוס מדעי"
זה התחיל כבר בבית הספר ,"האבחנה" היתה ברורה, לתלמידה יש נטייה מדעית מובהקת. המסלול נקבע עבורי ומשם נבעו נושאי ההתעניינות שלי, כבר בגיל צעיר.
בדיעבד, אני יודעת לומר שהנטייה לכיוון המדעי, השכלתני, היתה הגנה טובה עבורי.
הגנה מעולם הרגש. מהרגשות שהיו זרים לי וחששתי שיציפו אותי.
המדע לעומת זאת, היה עבורי מקום של ביטחון, ידע ושקט עבורי.

אבל באיזשהוא שלב זה לא הספיק…

הבנתי שזה לא מספיק, להישאר רק בצד אחד.
הסקרנות שטבועה בי לא איפשרה לי להתעלם מעולם הרגשות, "מהעולם שמעבר" יותר.

הראש והלב התחילו להפתח.
הלב הסכים ללמוד מעבר למדע.

ככל שהתעמקתי יותר, כך הבנתי שיש מעבר לדברים הנראים לעין.
הרגשתי שישנו כוח מעבר לידוע לנו.
שיש קשר בין לבבות, ולא הכל מכני וטכני כפי שלמדתי תחילה.
הבנתי שמחשבות נוצרות מרגשות והמחשבה היא הכוח המניע שלנו.
החלטתי שהרבה יותר מעניין לי להתמודד עם אנשים, לא עם מבחנות.
עולם הרגש ריתק אותי וגם כיום אני ממשיכה לחקור אותו, אך הפעם החקירה היא חקירת הלב הפתוח.

https://eti-wild-horse-energy.ravpage.co.il/July