הסוסים תמיד היו בית של אהבה עבורי.

נולדתי למשפחה שתמיד היה בה סוס, זה לא היה יוצא דופן במושב בו גדלתי, כמעט לכל ילד היה סוס לרכיבה.
כילדה, הסוס היה חבר, חיית מחמד, ודרך חיים טבעית כל כך עבורי..
ההורים שלי ושל חבריי, היו עסוקים בעבודתם לכן, לא שלחו את ילדיהם ללימודי רכיבה מסודרים. לא הייתה כלל מודעות לנושא.
הסוסים היו החברים הכי טובים שלי. הם תמיד היו שם בשבילי, עוצמתיים ורכים. פראיים ורגישים. ממש כמוני. סוסים היו בית של אהבה עבורי. בית כזה שהכי טבעי להיות בו כי שם יכולתי להיות כל מה שרציתי. בית של אהבה ללא תנאים.
רכבנו על סוסים מקומיים, פשוטים, לרוב ללא אוכף, דהרנו בשדות הבר, של עמק יזרעאל, לפעמים נפלנו, איש לא עשה מזה עניין.

האהבה לסוסים נשארה גם כשבגרתי.
עם השנים למדתי לראות את ההשפעה שיש לסוסים על נפש האדם.
נוכחתי בהשפעתם הגדולה של הסוסים על אנשים, השינוי שהם מעבירים אותם בעצם נוכחותם.
אז גם נפל לי אסימון גדול. הבנתי שאין צורך לרכב על סוס כדי לקבל מימנו ריפוי .
בדרך מודעת ולא מודעת, לסוסים השפעה עצומה על אנשים.

גיליתי מחדש את מה שידעתי בתוכי מילדות: לסוסים יש יכולת מופלאה לתקשר עם אנשים, להצביע בדיוק על הנקודות שיש לטפל בהם, הסוסים יודעים לשקף את המחשבות והתחושות לתקשר ללא מילים (כמו דולפין) ולרפא.

הילדה שרכבה אז בשדות נפגשת עד היום עם המבוגרת שרוכבת ועוזרת לאנשים ליצור ריפוי ומה שמפגיש בינינו זה הסוס. זו תחושת "הבית".
המפגש עם אנרגיית הסוסים גורמת לי להרגיש שאני יוצרת ריפוי לנשמה, חוזרת לאותנטיות שלי, מחזק את הביטחון עצמי, תחושת ערך ותרומה לזולת, מרגישה התרוממות רוח. אושר.

תודה על זה.

https://eti-wild-horse-energy.ravpage.co.il/CourseApril

— with Eti Jacoby.