בכנות?
לפעמים המתח מציף אותי,
לפעמים אני מרגישה שהמחשבות והדאגות מכריעים אותי.
יש את הרגעים האלו שאני שוכחת לנשום
שוכחת אותי והגוף שלי פשוט מתכווץ מעומס.
אז אני עוצרת והולכת אליהם.
כשהעיניים שלי נפגשות בעומק העיניים שלהם
אני מיד מרגישה את ההרפייה,
את השחרור
את האנרגיה המתחדשת בתוכי.
בטח גם אתם מכירים את זה…
אנחנו חיים בעידן של סטרס,
התחרותיות, המהירות, המסרים הבלתי פוסקים מהמדיה
השאפתנות ליישר קו עם כולם ( כמו שזה נראה לנו), ה"מה יגידו עלי" –
כל זה יוצר מתח רב הנשאר כלוא בגוף ונפש,
השפעתו היא לפעמים נסתרת אבל לאורך זמן ,ההשפעה המצטברת עלולה לגרום לקריסה
ויש את הרגע המיוחד הזה, שבו אדם ניגש לסוס ושפת הגוף שלו פתאום משתנה,
המתח הופך לפליאה ומיד אחרי זה לרכות,
תהליכים רגשיים שלמים נעשים בתוכו כהרף עין. זה הרבה מעבר למילים. ואז…
המתח יורד , אפשר לנשום לרווחה,
חשוב לי לומר שניתן באמצעות כלים אנרגטיים פשוטים, גם ללא נוכחות פיזית של סוסים,
להרגיע את המתח הזה. לשחרר את תחושת מירוץ העכברים והמילכוד.